תמצית דברים מאת אסף ויטמן, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים  לשעבר, כפי שפורסמו בחוברת ועידת ראש הממשלה לשלטון מקומי, בבית הספר לממשל ומדיניות שבאוניברסיטת תל אביב. תאריך: מאי 2007 

העלייה בשימוש ברכב הפרטי וההגירה הגדולה לערים גרמו לכך, שמרבית ערי מערב אירופה וצפון אמריקה התאפיינו במשך שנים בהתרחבות כלפי חוץ. תופעה זו אפיינה גם את ההתפתחות המואצת של ירושלים מאז 1967, אשר כללה את בנייתן של שכונות הלוויין, שהיום מאכלסות את מרבית תושבי העיר. התרחבות הערים וגידול הביקוש למגורים, למסחר, לתעסוקה ולתרבות בפריפריה גרמו להידרדרות הדרגתית במרכזי הערים. כך גם בירושלים, מרבית תושבי מרכז העיר עזבו את מרכז העיר לטובת השכונות החדשות ועמם בתי הספר, המסחר, התרבות והתעסוקה.
במערב אירופה החל לפני כעשרים שנה תהליך התחדשות מרכזי הערים. בירושלים החליטו פרנסי
העיר בעשור האחרון להשיב את מרכז העיר לציבור ואת הציבור למרכז העיר. מרכז העיר פועל בשוק תחרותי כאשר לחובתו עומדת נגישות נמוכה, תדמית שלילית ודור שלם של הזנחה. במצב התחלתי זה הוחלט לבצע תוכנית ארגונית רב שנתית אשר רק באמצעותה יהיה אפשר לשפר את מעמדו התחרותי של מרכז העיר, לחזק את הביקוש אליו ולהביא להתחדשותו.
התשתית הארגונית לפיתוח מחדש של מרכז העיר נסמכה על שני מהלכים מקבילים. המהלך הראשון כולל את פרויקט הרכבת הקלה בירושלים, אשר משפר משמעותית את הנגישות אל מרכז העיר וממנו. המהלך השני הוא הקמת חברה ייחודית (חברת "עדן") לשם השגת המטרה של התחדשות מרכז העיר.
”עדן“ – החברה לפיתוח מרכז ירושלים, היא חברת בת של הרשות לפיתוח ירושלים, רשות סטטוטורית מכוח חוק הרשות לפיתוח ירושלים 1988 . דירקטוריון החברה כולל את בעלי העניין בהתחדשות מרכז העיר מהעירייה, מהרשות לפיתוח ירושלים ומהממשלה.
בשלב הראשון עסקה חברת ”עדן“ בגיבוש כלים למימון ארוך טווח לפעילותה, מתוך תפיסה כי רק פעילות רבת שנים, עקבית ומתמשכת תוכל להשיג את השינוי המבוקש במרכז העיר. לשם כך נחתם הסכם לתקופה של עשר שנים בין עיריית ירושלים לחברת ”עדן“, המבטיח כי חלק נכבד מהכנסות העירייה מהיטלי השבחה, מהיטלי סלילה ומתיעול ואגרות בנייה יועברו לחברת ”עדן“ למטרת פיתוח מרכז העיר. ההסכם הזה יוצר תמריץ לחברת ”עדן“ לעודד פיתוח ובכך להגדיל את משאביה ומהווה תמריץ ליזמים, אשר יודעים כי מסי ההשבחה שלהם מושקעים בסביבת הפרויקט שלהם ומגדילים את איכותו. ההסכם הייחודי וארוך הטווח עם העירייה אפשר לחברת ”עדן“ להשיג גם השתתפות מימונית משמעותית של הממשלה.
לאחר גיבוש הבסיס המימוני החלה חברת ”עדן“ ביצירת תוכניות ארוכות טווח לפיתוח מרכז העיר אשר מטרתן היא השפעה על ההיצע ועל הביקוש במקביל. בצד ההיצע מקדמת החברה תוכניות סטטוטוריות המאפשרות ציפוף והתחדשות השטח הבנוי לצד שימור מבנים היסטוריים. בצד הביקוש מתמקדת הפעילות בשדרוג המרחב הציבורי וביצירת "עוגנים" לצמיחת הפעילות הכלכלית. שדרוג המרחב הציבורי הכולל החלפת כל התשתיות התת-קרקעיות, שיפור הנגישות, מתן עדיפות להולכי הרגל באמצעות בניית מדרחובים והרחבת מדרכות ובעיקר שיפור חזות הרחובות, מגדיל את האטרקטיביות של מרכז העיר לתושבים, למבקרים, לסוחרים, לקונים, למועסקים, למבלים ולתיירים.
"העוגנים" הציבוריים לצמיחת הפעילות הכלכלית במרכז העיר מתמקדים בהשבת הצעירים, בחיזוק פעילות התרבות וביצירת מוקדי תעסוקה. פרויקטים מרכזיים בתחום הזה הם השבת האקדמיה לאמנות "בצלאל" למרכז העיר, הקמת היכל המשפט של ירושלים בעבור כל בתי המשפט בעיר, בניית מעונות סטודנטים, סבסוד מגורי סטודנטים, פיתוח מרכז לקבוצות תיאטרון ועוד.
תוצאות ההשקעה במרכז ירושלים לא אחרו לבוא. מותגים מסחריים פתחו חנויות חדשות במרכז העיר, חברות נדל"ן מובילות רכשו קרקעות ובונות פרויקטים חדשים למגורים, מסחר ותעסוקה והכנסות עיריית ירושלים מהיטלי השבחה במרכז ירושלים עלו במאות אחוזים.

ביוני 2005 הושק פרוייקט מחדשי"ם, שמטרתו לזהות תחומים העשויים לתרום להתפתחותה הכלכלית של ירושלים. הפרויקט, מומן ברובו על ידי האיחוד האירופי (במסגרת תכנית המחקר השישית למחקר ופיתוח) ובוצע על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל והרשות לפיתוח אזור צפון בראבנט בהולנד (אשר תרמו מניסיונם בניהול פרויקט דומה בעבר).

מצ"ב: תקציר מאמר של ד"ר דן קאופמן, מנהל מכון ירושלים לחקר ישראל, אסף מלחי, נעמי סלומון ודן בנדל.

בבסיס פרויקט  מחדשי"ם עמדו שתי תפישות מרכזיות:

1. חדשנות הינה הגורם המרכזי באמצעותו ניתן ליצור יתרונות תחרותיים ורווחיות. רווחיות זו מובילה להגדלת התעסוקה, העלאת שכר העובדים, הגדלת ההשקעות ובסופו של דבר לצמיחת האזור. 

2. על הפרויקט לשאוף להשגת קונצנזוס אזורי ביחס למטרות וליעדים אותם יש לקדם במסגרת הפרויקט. לצורך כך גובשה וועדת היגוי חזקה בה מיוצגים נציגי הגורמים הרלוונטיים באזור. 

בסיום שנת הפעילות הראשונה ולאחר מספר סבבי חשיבה החליטה ועדת ההיגוי להתמקד בתחומים הבאים, כתחומים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר להפיכת העיר למושכת יותר עבור תושבים בתוכה ומחוצה לה ולשינוי תדמיתה מעיר "אפורה", הסובלת מהגירה שלילית ומנסיגה כלכלית לעיר תוססת המביאה לידי ביטוי חיובי את גווניה השונים והרותמת את הכוחות היצירתיים הצעירים הקיימים בה (באוכלוסיות השונות) לטובת צמיחה ושגשוג כלכלי.

• שילוב האוכלוסייה החרדית במעגל התעסוקתי והנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים: וועדת ההיגוי דרשה מצוות מחדשי"ם לבחון דרכים אשר יסייעו לציבור החרדי המעוניין בכך, ובמיוחד לבוגרי הישיבות, לרכוש השכלה אקדמית אשר יאפשרו את השתלבותו בתחומי תעסוקה חדשניים ובעלי ערך מוסף גבוה. גישה זו רואה בציבור החרדי, אשר עד כה זוהה על-ידי רבים כאחד מהגורמים לבעיותיה הכלכליות של העיר, את אחד הגורמים העתידים לסייע בצמיחתה הכלכלית ולספק לה כוח אדם איכותי ומשכיל.
• אשכול מדיה טכנולוגיה ותרבות רב גוניים: ירושלים מאופיינת ביתרון יחסי בלימודי אומנות (לגווניה השונים), לימודי תוכנה ומדעי המחשב, בתחומי המדיה וכן בתרבות ותוכן עשירים וייחודיים לעיר. למעלה מ 50% מהסטודנטים בישראל הלומדים את מקצועות העיצוב, האומנות או המדיה לומדים בירושלים. במקביל לומדים בירושלים סטודנטים רבים למקצועות ההנדסה והמחשבים במוסדות אשר חלקם נחשבים מעולים בכל קנה מידה. עם זאת, כל תחום/ענף בנפרד, אינו מצליח לשגשג בעיר ואינו תורם לצמיחה הכלכלית ולהוויה העירונית. וועדת ההיגוי ביקשה מצוות מחדשי"ם לאתר דרכים אשר יאפשרו לרתום אוכלוסיות אלו לטובת כלכלת העיר ולטובת יצירת אווירת יצירתיות וחדשנות. במיוחד נדרש צוות הפרויקט לבחון דרכים אשר יביאו לידי מיצוי את הפוטנציאל הגלום בחיבור תחומי האומנות והטכנולוגיה לטובת יצירת תחומים חדשניים ופורצי דרך אשר יהפכו את ירושלים למובילה עולמית/ארצית בתחום זה. 
•  ירושלים כעיר בינה: וועדת ההיגוי הצביעה על מרכזיותה ויכולתה של ההשכלה הגבוהה בירושלים, על מוסדותיה ותחומיה השונים, להיות קטר של  שינוי ושיפור בעיר ולהוות כוח משיכה ייחודי לעיר. יש לשאוף לכך, שמערכת ההשכלה הגבוהה בעיר, והאוניברסיטה העברית בראשה, יראו עצמם חלק בלתי נפרד מירושלים על כל המשתמע מכך (הוויה תרבותית-חברתית, קהילות שונות, מגזר עסקי). קידום ההשכלה הגבוהה עתיד להוביל ליצירת מקומות עבודה איכותיים מחד, ומאידך לתרום לתדמיתה של ירושלים כעיר אקדמית תוססת – תדמית אשר לכשעצמה תסייע במשיכת כוח אדם יצירתי הנחוץ לפיתוחה של העיר.
• צוות חשיבה לבחינת דרכים לקידום התיירות הכפרית במרחב ירושלים: בקרב וועדת ההיגוי שררה הסכמה ביחס לפוטנציאל התיירותי הבלתי מפותח המצוי באזור ירושלים ובפרט בשטח המועצה המקומית מטה יהודה. צוות מחדשי"ם נדרש לסקור את החסמים המונעים את התפתחות האזור מהבחינה התיירותית ולהמליץ על דרכים אשר יובילו להפיכתו למרכז תיירותי חשוב אשר יספק מקומות תעסוקה רבים, בדומה למתרחש בגליל. במהלך פעילות הצוות הודיעו משרד הפנים ומשרד התיירות על רצונם לפרסם קול קורא אשר יעסוק בפיתוח תכנית אב לפיתוח התיירות הכפרית במטה יהודה. לאחר דיונים עם נציגי המשרדים ולאחר, שהובהר כי בכוונת המשרדים לערוך עבודה רחבה ומקיפה בנושא הוחלט לעצור את הפעילות במישור זה ולשלבה כחלק מהפעילות לכתיבת תכנית האב ובתאום עם הגורם אשר יעסוק בכתיבתה. לצערנו, עריכת המכרז ותחילת גיבוש תכנית אב טרם יצאו אל הפועל.

בנוסף לפעילויות אלו, הוטל על צוות הפרויקט לבחון את מצב התעשייה בירושלים ולאתר, באופן כללי, כשלים המקשים על התפתחותה.

תמצית דברים מאת: ד"ר שירלי קוטנר, מנהלת ביו-ירושלים

בסיס ידע איתן, מצוינות אקדמית, מחקר חדשני, הון אנושי, מערכת תשתיות ואווירת יזמות נמרצת: כל אחד בנפרד וכולם גם יחד, מרכיבים את המפתח ליצירת תעשייה עתירת ידע חדשנית. בתחום מדעי החיים והרפואה, ירושלים מתהדרת בכל המרכיבים הללו ואף יותר.

ירושלים הייתה מאז ומתמיד עיר, אשר ריכזה ידע וחדשנות, במיוחד בתחומי הרפואה ומדעי החיים.

בירושלים שוכנת האוניברסיטה העברית. האוניברסיטה העברית היא כידוע, אחד ממכוני המחקר האקדמיים היוקרתיים ביותר בעולם ומעוז החדשנות בעיר. שישה חתני פרס נובל למדו או נמנים על סגל האוניברסיטה העברית.

בירושלים שוכנים גם מוסדות רפואיים ידועי שם, כמו: בתי החולים הדסה ושערי צדק.

43% מהמחקר הביוטכנולוגי וכ-50% מהמחקר הקליני בישראל נערכים במרכזים הרפואיים בירושלים ובאוניברסיטה העברית. מוסדות אלו נמצאים בחזית המחקר והחדשנות המדעית והטכנולוגית בתחומים, הנעים ממחקר רב-תחומי של המוח אלי מחקר בתאי גזע וננוביוטכנולוגיה. 

פירות מחקר חדשני זה מיקמו את האוניברסיטה העברית ברשימה מכובדת של 12 מוסדות המחקר בעלי המספר הגדול ביותר של פטנטים ובקשות לפטנטים.

שתי תרופות, שמקורן במחקר חדשני שנערך בירושלים הן:
אקסלון (האוניברסיטה העברית ונובארטיס) לטיפול במחלת האלצהיימר, ודוקסיל (האוניברסיטה העברית ו-J&J/Schering) לטיפול בסרטן. שני מוצרים אלו מייצרים הכנסות שנתיות הנאמדות בכמיליארד דולר.

מסחור המצאות אקדמיות מופקד בידיהן, האמונות והמקצועיות של חברות למסחור ידע. חברות אלו מעודדות גם הקמת מיזמים המבוססים על טכנולוגיות חדשניות.
יישום - החברה למסחור טכנולוגיה של האוניברסיטה העברית, מדורגת בין 15 החברות המובילות בעולם למסחור טכנולוגיה (מבחינת הכנסות מזכויות עבור טכנולוגיות חדשניות).
הדסית - החברה למסחור טכנולוגיה של המרכז הרפואי הדסה, פעילה ביותר בתחום המיזמים.
שתי חברות אלו מעורבות בהקמת עשרות מיזמים בתחומי הרפואה ומדעי החיים.

ירושלים היא גם עיר עתירה בסטודנטים ועשירה בהון אנושי וכוח עבודה מיומן. בעיר כמות עצומה של בוגרי מדעי החיים, המספר הגבוה בארץ של סטודנטים לדוקטורט ברפואה ובמדעי החיים ויותר מ-2,000 מדענים ורופאים מובילים. תעשיית מדעי החיים בעיר מעסיקה יותר מ-2,500 עובדים, המהווים משאב מקצועי מרשים לתעשייה זו.

תשתיות המחקר והפיתוח בירושלים מתקדמות ומפותחות ביותר. בירושלים קיים מספר גדול של מתקנים עדכניים, פארקים טכנולוגיים וחממות המשרתות מיזמים חדשניים.
במיוחד יש לציין את פארק הביומד החדש בעין כרם. פארק הביומד ממוקם סמוך למרכז הרפואי הדסה ולבית הספר לרפואה. פארק זה יאוכלס בחברות בתחום מדעי החיים, הנהנות מהתשתיות העשירות והמתקדמות של המרכז הרפואי.

ירושלים היא גם מקום משכנה של ביוליין אר.אקס - חממת הביוטכנולוגיה הראשונה והיחידה בארץ, המתמחה בהאצת פיתוח תרופות.
החברה קיבלה מהמדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר, מענק חסר תקדים בסך 21 מיליון דולר (המתפרס על פני 6 שנים). בשנת 2007 הונפקה ביוליין אר.אקס. בבורסת תל אביב, תוך גיוס הון של 50 מיליון דולר. זהו הסכום הגבוה ביותר שגייסה חברת ביוטכנולוגיה בבורסת תל אביב.

החל משנת 1901, פועלת בירושלים חברת טבע - חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם.

אופיה היזמי של ירושלים, בא לידי ביטוי גם במספר גדול של חברות חדשניות, המתפתחות בעיר.
בירושלים פועלות כ-100 חברות בתחום מדעי החיים: החל במיזמים וכלה בחברות מבוססות יותר בתחומי הביוטכנולוגיה, המכשור הרפואי והפרמצבטיקה.
חברות אלו כוללות למשל את: טבע, מעבדות רפא, סיגמה-אולדריץ', מדינול ואומריקס.

35% מחברות הביוטכנולוגיה, הפעילות בישראל ממוקמות בירושלים ואלו מכילות פלח גדל והולך של מיזמים.
כ-50% מחברות מדעי החיים בעיר נמצאות בשלבי פיתוח מוקדמים.
רבות מחברות מדעי החיים בעיר מתמקדות במחקר ופיתוח של תרופות בתחומים רווחיים. בכלל זה: אונקולוגיה, מחלות הקשורות למערכת החיסון, מחלות ניווניות של מערכת העצבים, מחלות לב וכלי דם, מחלות מידבקות ואורתופדיה.
מאגר חברות זה, מגלם פוטנציאל עסקי עצום והוא גם כח, המניע את הצמיחה הכלכלית בירושלים.

סיכום דבר
מעבר ליופי ולחשיבות (יוצאי הדופן) של העיר ירושלים ומלבד כל היתרונות התחרותיים (שפורטו לעיל): ירושלים מהווה מוקד משיכה לחברות, יזמים ומשקיעים תודות ליתרונות ולתמריצים הכלכליים הייחודיים רק לה. 
במרחק 30 דקות נסיעה מנתב"ג ו-45 דקות נסיעה מתל אביב (המרכז הכלכלי של ישראל), ירושלים היא העיר היחידה, הממוקמת במרכז הארץ, אשר נהנית ממעמד של אזור עדיפות לאומית א'.
מעמד זה מקנה לחברות ולמשקיעים בתחום הטכנולוגי את המענקים והקלות המס האטרקטיביים ביותר, הקיימים כיום בארץ. חברות בתחום מדעי החיים, הבוחרות בירושלים כבסיסן, זכאיות לתמריצים כלכליים ראשונים במעלה והן זוכות לקדימות, על פני חברות הפועלות באזורים אחרים. 
גם חברות, שכבר ביססו את פעילותן בירושלים יכולות להנות  מסדרת תמריצים עירוניים, המוצעים על ידי הרשות לפיתוח ירושלים - רשות המספקת תמיכה לחברות, שעסקיהן מבוססים בירושלים.

מחקר: מכון ירושלים לחקר ישראל
עיקר הממצאים: למעלה משני שליש מהציבור החרדי מעוניינים לרכוש השכלה גבוהה
עיקר ההמלצות: יש להקים מכינות ייעודיות ברמה גבוהה במסגרות אקדמאיות מובחרות, ביניהן האוניברסיטה העברית. מוצע להקים פורום סטודנטים חרדים אשר יספק מידע אישי, אמין ומדויק על מסלולי ומסגרות הלימוד הקיימים.ישנו צורך חיוני בסיוע כלכלי במימון הלימודים ובסיוע למחייתם של הסטודנטים החרדים בתקופת לימודיהם.

מצ"ב תמצית מאמר מאת דן קאופמן, (מנהל מכון ירושלים לחקר ישראל), אסף מלחי, נעמי סלומון ודן בנדל.

במטרה לבחון את מידת הנכונות של צעירים חרדים לרכוש השכלה גבוהה וכן לעמוד על החסמים המרכזיים הכרוכים בלימודים גבוהים, נערך במכון ירושלים לחקר ישראל, במסגרת פרויקט מחדשי"ם מחקר ראשון מסוגו, הבוחן עמדות, חסמים וקשיים בנושא זה בקרב הציבור החרדי. מאחר וצוות המחקר אבחן כי שילובן של נשים חרדיות בשוק התעסוקה ובמסגרות הכשרה אקדמאיות איננו לוקה בחסר משמעותי, הוחלט להתמקד באוכלוסיית הגברים החרדים אשר בפנייה עומדים חסמים מבניים,כלכליים וחברתיים משמעותיים הדורשים פתרונות סדורים.
ממצאיו הראשוניים של מחקר זה (אשר פנה אל למעלה מ-500 נשאלים) הנם מפתיעים בחלקם. ראשית, המחקר הראה כי חלקים גדולים (למעלה משני שליש) מהציבור החרדי היו מעוניינים לרכוש השכלה גבוהה. רבים מן הנשאלים אף הביעו נכונות להשתלב במסגרות המחייבות לימודי-יום, בהנחה שמסגרות אלו יקצרו את משך הזמן הנדרש להשגת תואר ראשון.

הקושי במימון הלימודים והקושי לפרנס את המשפחה במהלך הלימודים, עלה כגורם מרכזי המקשה על ההחלטה ללמוד. מאידך, תגובת הסביבה הקרובה של רוב המשיבים, ובמיוחד תגובת המשפחה, הייתה דווקא גורם מדרבן לצאת ללימודים גבוהים. בקרב אלו אשר כבר לומדים במסגרות אקדמיות הראה המחקר כי הסיבה השכיחה ביותר לבחירת תחום הלימודים הייתה דווקא העניין במקצוע (66%) ורק לאחר מכן רמת השכר העתידי הצפוי (38%) או היות המקצוע נדרש בשוק העבודה (37%). נשאלים רבים אף ציינו כי בחרו במסלול הלימודים הספציפי כברירת-מחדל, הואיל והמקצועות המעניינים אותם אינם נלמדים במסגרות האקדמיות החרדיות.

ממצאים אלה, העתידים להתפרסם השנה בדו"ח ייעודי, מחייבים התייחסות פתוחה יותר לסוגיית ההשכלה הגבוהה במגזר החרדי ופותחים פתח להאמין שביישום מדיניות נכונה עשויה אוכלוסייה חרדית משכילה להפוך לאחד ממנועי הצמיחה החשובים בעיר. נראה כי על רוב המכשולים והקשיים הכרוכים ביציאת חרדים למסלולי השכלה גבוהה ניתן להתגבר באמצעות פתרונות ייעודיים כמו מלגות מיוחדות, מסלולי-לימוד שיותאמו לאופי החיים החרדי, ועוד. להערכתנו, צמיחתה והתחדשותה של ירושלים, וחיזוקה העתידי של מטרופולין-ירושלים, צריכים להישען על העתודה האנושית החרדית החיה באזור, אשר התמורות שפוקדות אותה לאחרונה עשויות להביא שינוי של ממש בכלכלת ירושלים.

עיקרי ההמלצות:
ממצאי המחקר שהוצג לעיל הוכיחו כי קיים ביקוש ניכר ללימודים והכשרה אקדמאית איכותית בקרב צעירים רבים בקהילה החרדית, אשר נתקלים כיום בחסמים וקשיים רבים ושונים בפנייה למסלול זה.
• צמצום פערי ידע: בראש ובראשונה, יש לטפל בפערי הידע המשמעותיים הקיימים בקרב גברים חרדים בבואם לרכוש השכלה גבוהה. לשם כך, יש להקים מכינות ייעודיות ברמה גבוהה במסגרות אקדמאיות מובחרות, ביניהן האוניברסיטה העברית, אשר יביאו את הצעיר החרדי לרמה אקדמית נאותה אשר תאפשר לו להשתלב במגוון מסלולים אקדמאים. המכינות הקיימות היום לציבור החרדי מאפשרות לציבור זה, גם אם לא באופן פורמאלי, להשתלב אך ורק במסגרת הלימוד המסוימת בה הוא השלים את מכינתו.
• ליווי וחניכה אישית : במסגרת מכינות אלו ובמסגרת הלימודים האקדמאים עצמם, יינתן ליווי אישי לכל סטודנט חרדי אשר יזקק לכך. צוות הפרויקט מציע כי הליווי והחניכה יתבצע על ידי דוקטורנטים  אשר יעברו הכשרה ייחודית ויזכו למלגות לימוד מורחבות . תוכנית חונכות זו תסייע גם בקרוב אוכלוסיית הסטודנטים (החילוניים) לאוכלוסיית הסטודנטים החרדים ותוביל לצמצום מתחים חברתיים שהינם כה אופייניים לעיר.
• תמיכה וסיוע כלכליים: בנוסף להשלמת פערי הידע הקיימים, ישנו צורך חיוני בסיוע כלכלי במימון הלימודים ובסיוע למחייתם של הסטודנטים החרדים בתקופת לימודיהם. מלגות סיוע לסטודנטים חרדים יינתנו בהתאם להישגיהם בלימודים ובתנאי שיתרמו מזמנם לשירות אזרחי או קהילתי כזה או אחר. כדי למנוע נשירה מוקדמת של הסטודנטים, תינתן התמיכה הכלכלית באופן מדורג ומושכל אשר יעודד את הנהנים מתמיכה זו להתמיד בלימודיהם הגבוהים.
• תמיכה חברתית וגישור על פערי מידע : מעבר לקשיים האובייקטיבים והחומריים עמם מתמודדים צעירים חרדים בבואם להשתלב במסגרות להכשרה אקדמית, נוכחנו לדעת כי קיימים קשיים אינפורמטיביים וחברתיים רבים הכרוכים במעבר מעולם הישיבות לעולם ההשכלה הגבוהה. במטרה לסייע לאותם צעירים הבוחרים במסלול הלימודים הגבוהים מוצע להקים פורום סטודנטים חרדים אשר יספק מידע אישי, אמין ומדויק על מסלולי ומסגרות הלימוד הקיימים. פורום זה ישמש גם כמסגרת חברתית תומכת ויפעיל קבוצות תמיכה וייעוץ אישיות לסטודנטים שיזדקקו לתמיכה זו. בהמשך להמלצה זו מוצע לקדם הקמתם של כוללים לחרדים עובדים ואקדמאים אשר יהוו אף-הם מסגרת תמיכה חברתית וקהילתית לצעירים חרדים אשר ישתלבו במסגרות תעסוקה שונות.